אז למה דווקא קליקר?

החשיבות של הקליקר זה בדיוק שלו והוא בעצם בא להחליף את השימוש המילולי שלנו ב "כ ל ב  ט ו  ב" (למרות שעדיין אפשר להגיד את זה, אבל עם השימוש בקליקר). למה לא להשתמש רק ב"כלב טוב" ולתת חטיף אח"כ? כי יכול להיות שרצינו לציין איזו שהיא התנהגות ממש קצרה  שהכלב ביצע (אפילו של פחות משניה, כמו נגיעה במשהו עם האף) ובזמן שאנחנו אומרים "כ ל ב  ט ו ב" פספסנו את אותה ההתנהגות ואנו עלולים לחזק משהו אחר לגמרי (כמו לדוגמה שרצינו ללכוד נגיעה של הכלב עם האף במתג אור ובעצם חיזקנו על הפעולה לאחר מכן שהוא הסתכל לרצפה). כלומר, בעבודה עם כלבים הדיוק הוא קריטי.

 

יתרון נוסף לקליקר זה שהוא נקי מרגש. מה הכוונה? היום אני שמחה ומפוצצת באנרגיות ולכן ה"כלב טוב" שלי ישמע קצר ועליז. מחר אני אהיה קצת עייפה ובבאסה ממשהו וה"כלב טוב" שלי ישמע שקט ובטון יותר נמוך. בנוסף, אם בן משפחה אחר גם עובד עם הכלב אז ה"כלב טוב" שלו ישמע באוזני הכלב לגמרי אחרת משלי.

 

כל הסיבות האלו נותנות יתרון עצום למכשיר ה"קליקר". זה עדיין לא אומר שאי אפשר להשתמש במילה ממש קצרה במקום הקליקר והעבודה איתה תהיה לגמרי זהה. אולם לרב תהליך הלמידה עם הקליקר יהיה מהיר יותר כי אנו מעבירים לכלב אינפורמציה בצורה נקייה וברורה יותר.